לזניה בשרית עסיסית ואנטי פסטי

 זוכרים את הפוסט שלי על הילד שמסרב לאכול בשר??? אז כמו בכל דבר הילד מוכיח לי שוב שאם יש משהו עקבי אצל ילדים זה שהם לא עקביים. מצמחוני מוחלט שלא נוגע בשוםםםםם חלבון מן החי, קיבלתי ילד שמצפה למנה בשרית בכל ארוחת צהריים ודורש חביתה איך שהוא מתעורר בבוקר - הזוי לא? השכמת הבוקר שלי עכשיו היא המשפט האלמותי "אמא אני רעבבבב" וחשבתי שזה יגיע כשהוא יהיה בן 13 ולא בן 3!
וכך אני מוצאת את עצמי בכל יום בשבוע מחפשת מנות בשריות מגוונות מעבר לשניצל והקציצות שאני מייצרת בכמות שלא תבייש גדוד צבא, ושיהיה להן ערך תזונתי נוסף מעבר לחלבון.
המנה המנצחת בתחום הזה בינתיים היא מנת הלזניה והאנטיפסטי. היא מהירה ופשוטה להכנה והיא כל כך טעימהההה לילדים ולמבוגרים. אני אוהבת את המנה הזו כי יש בה הכל, חלבון, פחממות, והרבה ירקות.
הילדים שלי אוהבים את המנה הזו כי יש בה את כל המרכיבים שהם אוהבים - פסטה, בשר "כמו של בולונז" (כפי שהגדירה את זה החברה שלי לילדיה) וירקות שהם אוהבים לאכול בשגרה (הלהיט אצל הילדים זו הבטטה).
אז הנה המתכון (לתבנית מלבנית בינונית):
מרכיבים:
1 חבילת אטריות לזניה
למלית הבשר:
חצי קילו בשר טחון (אם הלזניה מיועדת להרבה אנשים כדאי להכפיל כמויות)
1 עגבניה קלופה וחתוכה לקוביות קטנות (אפשר ומומלץ להשתמש באחת רכה שלא בא לכם לשים בסלט)
1 גזר  מגורד
1 גבעול סלרי קצוץ דק דק
1/4 כוס יין אדום -לא לדאוג! הוא מתאדה בבישול ומשאיר את הבשר רך ועסיסי.
עלה דפנה
מלח, פילפל לפי טעם
קישוא פרוס לפרוסות דקיקות באמצעות קולפן ירקות.
לרוטב:
קופסת רסק עגבניות קטנה מדוללת במים עד קבלת מירקם נוזלי אבל עדיין סמיך.
כף שמן זית
2 שיני שום כתושות
מלח, פילפל,פפריקה מתוקה/מרוקאית לפי טעם
חצי כפית סוכר לשבירת החמיצות של רסק העגבניות
או שאפשר להשתמש מרוטב מוכן מקופסא!
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל עד שקיפות, מוסיפים את הגזר, הסלרי והעגבניות ומבשלים יחד עד כדי ריכוך (כעשר דקות)
מוסיפים את הבשר, את היין והתבלינים, מוסיפים עלה דפנה (שמוציאים בתום הבישול מהסיר)
מבשלים כחצי שעה עד 40 דקות.
 מערבבים בקערה את חומרי הרוטב ומתחילים להרכיב את הלזניה:
על תחתית התבנית מורחים מעט רוטב
מניחים שכבת אטריות לזניה (בתבנית הבינונית שלי נכנסות שלוש אטריות בכל שיכבה)
מעל מפזרים שיכבת רוטב, שיכבת בשר, מעל הבשר מניחים את פרוסות הקישוא הדקיקות, שכבת אטריות ומעל שיכבת רוטב, ושוב: בשר, קישוא, אטריות, רוטב.
מכנסים את התבנית מכוסה בנייר אלומיניום לתנור שחומם מראש על 180 מעלות,לעשרים דקות עד חצי שעה.
אפשר ואפילו מומלץ להכין את הלזניה יום לפני הארוחה המתוכננת - משהו בהשהיה הזו עושה לערבוב הטעמים רק טוב.
לפני הארוחה מחממים בתנור על חום נמוך וזה יוצר ניפלאאא.
אני מגישה עם אנטי פסטי כתוספת.
אנטי פסטי:
חותכים את הירקות החביבים עליכם - אני משתמשת תמיד - בפטריות שמפניון, בטטה, קישוא, חציל,פלפל אדום, פלפל צהוב, שיני שום (הפיבוריט של האיש שלי), בצל סגול אם יש לי במיקרה בבית.
חותכים כל ירק לפרוסות דקות (פרט לפטריות ושיני השום שאותן משאירים שלמות)מניחים בקערה וזורים  מעט מלח גס ושמן זית  ומסדרים בשורה בתבנית, על גבי נייר אפיה משומן בנדיבות בשמן זית.
אותו דבר עושים עם כל ירק (מישהו פעם אמר לי שהאיטלקים אופים כל ירק בתבנית נפרדת וככה זה יוצא הכי טעים, אז זו הדרך שלי לנסות לכבד את המסורת האיטלקית :) )
מכניסים את התבנית לתנור שחומם ל200 מעלות וצולים כחצי שעה. כדאי לבדוק כל רבע שעה את התבנית.
הפטריות והפילפלים בדרך כלל מוכנים ראשונים וכדאי לשלוף אותם קודם שלא יישרפו (או להכניס אותם רבע שעה אחרי כל שאר הירקות).

כמה הערות והארות:
את הפילפלים אני אוהבת לקלף אחרי האפיה (בטריק המוכר של הכנסתם בעודם חמים לשקית סנדוויץ קטנה, נותנים להם לנוח חמש דקות בפנים מוציאים ומקלפים מהקליפה בקלות.

אם אין יין פתוח במקררר אני מחליפה במה שאני מצליחה למצוא בבית - בפעם האחרונה זה היה ג'וני ווקר רד :), פשוט טיפטפתי כמה טיפות לסיר עם הבשר - ה עשה את העבודה מצויין, בפעמים אחרות יצא לי להתשמש בברנדי כלשהו שהיה בבית בכמות קטנה יחסית.

הרעיון של הקישואים הדקיקים מעל הבשר - בעיני זו חלופה כשרה ודיאטטית להקרמה של הגבינה הצהובה או רוטב הבאשמל הנפוץ בלזניות עם בשר - הקישואים נמסים כמעט מעל הבשר ומוסיפים לו עסיסיות ניפלאה.


האנטי פסטי הוא תוספת ניפלאה גם לארוחות חלביות, והיה הכוכב של בראנץ' יום ההולדת החלבי  שערכתי לילדי לפני כמה שבועות...
נסו ותהנו!

חזרתי :) + מתכון לקישים שכיף לילדים ותינוקות לאכול...

עבר הרבה זמן מאז שהעליתי לכאן פוסט. ההפסקה הזו לא נעשתה במודע, היא פשוט קרתה.
את שלושת החודשים האחרונים אני מרגישה שהעברתי בניסיון לשרוד את החופשות, את החגים, את הגמילה של התאומים שלי שקרתה במקביל לחופשת הקיץ המאדדדדד ארוכה שלהם. אם אתן אמהות כמוני שבילו את יולי אוגוסט וספטמבר בניסיון לשעשע ילדים (במקרה שלי תאומים בני 3 +תינוקת) במשך ימים מלאים,אז אתן יודעות על מה אני מדברת.
ביליתי המון המון שעות במטבח בחודשים האלה, אבל בישלתי את מה שאני מכירה ועושה בעיניים עצומות בלי לנסות להיות יצירתית מדי :), למי יש זמן ליצירתיות כשהילדים בחופש??
אבל סוף סוף דברים נכנסו לסוג של שיגרה (לא כולל מחלות של עונות המעבר כמובן), ועכשיו חזרתי להנות מהמטבח, אם כי אני מבלה בו הרבה יותר שעות ביום כיון שהתאומים נכנסו לגן מועצה. הם אוכלים 3 ארוחות ביום בבית (בוקר לפני הגן, צהריים וערב), ואחותם הקטנה שחגגה שנה אתמול, אוכלת גם היא 3 ארוחות ביום. אז עכשיו האתגר הוא כפול, לבשל ארוחות שמתאימות לבת שנה עם ארבע שיניים ולתאומים בני שלוש שחוזרים מורעבים הביתה :)
כיון שבנוסף לכל זה שלושת ילדי חוגגים יום הולדת באותו שבוע - אני עסוקה בימים אלה בארגון מסיבת יום ההולדת שלהם שכוללת את המשפחה המורחבת של האיש ושלי, ומשפחות החברים הקרובים שלנו.
את התפריט תכננתי כבר לפני שבועיים ובימים האחרונים ערכתי ניסויים כדי לוודא שהתוכניות שלי מוצלחות.
במסגרת הזו ניסיתי אתמול מתכון של קישים שבמקור מיועדים לתבניות גדולות, אך אני הפכתי אותם למיני קישים אישיים.
המיני קיש הפך להצלחה גדולה בקרב הילדודס שלי וגם בקרב המבוגרים (האיש ואני)אז הנה אני כאן חולקת אתכם את המתכון המוצלח שגיליתי.
נכון שסידור של מיני קישים בתבנית שקעים לוקח כמה דקות יותר מקיש אחד גדול בתבנית אבלללל ילדים משום מה אוהבים דברים שבאים בקטן ושהם רק שלהם , אני מיישמת את השיטה הזו כמעט על הכל - שניצלונים במקום שניצלים גדולים, מאפינס במקום עוגה, לביבות במקום פשטידות, מיני פיצות במקום פיצה גדולה וכו'.
באופן מפתיע ההכנה של 24 יחידות כאלה לקחה לי פחות זמן משציפיתי. אני השתמשתי ב2 מליות שונות, ברוקולי (הפיבוריט שלי ושל הבייבית) ובטטה (הפיבוריטית של הילדים והאיש).
במשך שנים רבות הייתי אופה קישים עם אותו מתכון רגיל שניתן למצוא בכל ספר בישול, אבל הפעם מצאתי מתכון חדש שהיה נראה מעניין של השף אורן בקר, השתמשתי במתכון שלו וקיבלתי בצק פריך פריך וטעים טעים - ממליצה בחום רב.
הנה לינק למתכון המקורי:
http://www.xnet.co.il/food/articles/0,14567,L-3099123,00.html

כמה הערות והתאמות שערכתי למתכון המקורי בחלק של המלית:
ממליצה להכין כמות כפולה של הבצק, מהמלית נישאר די הרבה אבל הבצק מתאים בדיוק ל24 יחידות. את הבצק שנשאר אפשר להקפיא עד חודש (אני מאד אוהבת שיש לי בצק של קיש במקפיא, זה מצויין לארוחת ערב מהירה או לאורחים שנוחתים בהפתעה. (את הקישים המוכנים ניתן לחלוטין להקפיא בקופסא אטומה היטב. שעה של הפשרה, וחימום קל בתנור ויש לך ארוחת ערב בשלוף.)
לגבי הבטטה - כיון שהקישים מתאימים גם לקטנטנים - את הדבש שבמלית הבטטה החלפתי בכף סילאן ויצא מעולההה. הילדים נישנשו את הבטטה ככה סתם.
את השמנת החמוצה שבמלית החלפתי ביוגורט רגיל (דנובה במקרה שלי), אני מאד אהבתי את הטעם והקלילות שהיוגורט נותן.
במקום פרמזן שאף פעם אין לי בבית בשיגרה, החלפתי בגבינה בולגרית מפוררת שעבדה מעולה  גם עם מלית הברוקולי וגם עם מלית הבטטה. הוספתי קצת יותר מ2 הכפות המומלצות במתכון. לא מתה על הכבדות והטעם האגרסיבי שיש לפרמזן במאפים ובעיני הטעם הזה גם פחות מסתדר לילדים.
ממליצה בחום לקמח מעט את תבנית השקעים במקום לשמן אותם - הקישים נשלפו בקלות רבה ובשלמותם מהתבנית.
חשוב - להמתין עד שהקישים מתקררים לחלוטין ורק אז לשלוף אותם. אני פשוט הפכתי את תבנית השקעים מעל תבנית רגילה גדולה והקישים נשלפו בקלילות.
אפשר להכין את הבצק לילה קודם,להשאיר במקרר וביום למחרת להכין בכמה דקות הכנה יופי של קישים.
מלית הבטטה מצריכה יותר התעסקות (אפיה של הבטטות 20 דקות בתנור), הברוקולי לעומת זאת רק צריך להפשיר והוא מוכן לפעולה.
זו מנת רושם שאפשר להכין בכמה דקות, טעימה למבוגרים וקטנטנים, מעולה לארוחת ערב, או לבראנץ' וארוח, בדיוק כמו שאני אוהבת - מנה רב שימושית!
הקטנטונת שלי טרפה את קיש הברוקולי ברגע שהוא התקרר מספיק - ואני הייתי אמא מרוצה :)

אז יאללה לעבודה! תראו איזה חתיכים הקישים האלה יוצאים...

עוגיות חמאה עם צ'וקלט צ'יפס שנמסות בפה

אחרי פרידה כפויה מהמחשב שלי (ותודה לפורצים שלקחו לי את מה שאני מחשיבה ליד השלישית שלי) חזרתי!
בינתיים הילדודס שלי הספיקו לצאת לחופש ועכשיו אני בבית כל יום כלללללל היום עם 3 פעוטות מתוקים מצחיקים ומתישים :)
כדי שהיאוש יעשה יותר נוח כמו ששרה חווה אלברשטיין, החלטתי להמתיק לכולנו את היום עם העוגיות שאני הכי אוהבת בעולם, הן קטנות, ממכרות, נמסות בפה ומבחינתי הן השילוב האולטימטיבי בעוגיה - עוגיות חמאה עם צ'וקלט צ'יפס.

את עוגיות הצ'וקלט צ'יפס הסטנדרטיות אני לא מחבבת וכך גם ילדי, תקראו לי משוגעת אבל משהו בטקסטורה הקראנצ'ית שלהן עושה לי צמרמורת.  כיוון שהבצק של העוגיות האלה כל כך קל להכנה, עם מינימום מצרכים, הוא מהווה גם תעסוקה מצויינת לימי הקיץ החמים שבהם אנחנו כולנו "תקועים" בבית מפאת החום. הילדים אוהבים לשחק עם הבצק הזה, לעשות ממנו כדורים, לשלוף ממנו את הצ'וקלט צ'יפס ולהגניב אותם מהר לפה (לפני שאמא תשים לב...) ואני מוכרחה להודות, גם אני אוהבת לטעום (רק טיפונת אני נשבעת!)מהבצק הזה ככה כמו שהוא - מאד מזכיר לי את הימים שבהם יכולתי לשבת לבד עם כפית, קרטון בן אנד ג'ריס בטעם  cookie dough וסרט בנות רומנטי.
אני מתריעה מראש - זה איננו מתכון דיאטטי אבל הוא כל כך טעים ופשוט ובימים טרופים אלו פינוק מתוק שומר על רגיעה יחסית בבית :)
אז יאללה לאפייה!

 עוגיות חמאה וצ'וקלט צ'יפס
מרכיבים:
225 גר' חמאה חתוכה לקוביות
1/2 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח לבן
1 שקית (100 גר') אבקת סוכר
כוס צ'וקלט צ'יפס

אופן ההכנה:
ממיסים את החמאה במיקרוגל בתוך קערית.
מוסיפים לקערית את תמצית הווניל, מערבבים ומניחים בצד עד שהתערובת מתקררת.
לקערה ניפרדת מנפים את הקמח,מוסיפים את הסוכר והצ'וקלט צ'יפס.
מוסיפים את תערובת החמאה והווניל הפושרת לקערה, ומערבבים את הכל בידיים עד שמתקבל גוש בצק נעים לעבודה וקצת מתפורר. (בערך 2 דקות לישה קלה ומהירה ביד).
מכינים כדורים קטנים ומשטחים אותם מעט בעדינות (החלק החביב על הילדים).
מכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות, אופים כעשר דקות או עד שקצוות העוגיות מתחילות להזהיב.
העוגיות יהיו רכות כשתוציאו אותם מהתנור ויתקשו מעט כשיתקררו.

הערות:
אפשר בהחלט להשתמש בשוקולד מריר שחותכים לקוביות בעזרת סכין, וזה מה שהייתי עושה אם לא היו לי 3 קטנטנים שמתרוצצים לי ברחבי המטבח :), הצו'קלט צ'יפס המוכנים פשוט הופכים את התהליך למהיר וקל יותר (וכאמור הילדים ממש מאוהבים בהם).

קציצות טונה וקינואה

אני יודעת שהעליתי כאן לא מזמן מתכון לקציצות טונה, אבל המתכון הזה הוא תגלית של היומיים האחרונים, הוא כל כך מוצלח וטעים שאני מכינה אותו כבר יומיים ברצף עקב דרישה (הכמויות במתכון מייצרות רק כ10 קציצות).
אני כל הזמן מחפשת אחרי מתכוני טונה - כי יש לי ילדון שמאד אוהב טונה, אני תמיד nחפשת מתכוני קינואה שילדים מוכנים לאכול (וגם האיש שלי שבכללי חושב שקינואה זה משהו במרקם חצץ אכיל), השילוב בין השניים הפתיע אותי מאד, ואחרי שטעמתי הייתי מופתעת כפול עשר מכמה שהן טעימות!
 את המתכון הזה גיליתי אצל בלוגרית אמריקאית מקסימה שלבלוג שלה  (http://www.thebittersideofsweet.com/recipes/) הגעתי במסגרת חיפושי הבלתי נלאה אחרי מתכון מוצלח ולא רווי בשומנים לקאפקייק(אבל זה כבר פוסט אחר).  למרות שההתמחות שלה היא קאפקייקס ומתוקים, המתכון הזה קפץ לי לעיניים ודיגדג לי באצבעות כך שמיד הייתי מוכרחה לנסות.
הקציצות נחלו הצלחה אצל הילדים והמבוגרים, ממליצה בחום לאכול אותן מיד כשהן יוצאות מהמחבת כי אז הן טעימות בצורה ממכרת.
כמה הערות שלי למתכון:

• במקור היא משתמשת בקינואה רגילה - אני השתמשתי באדומה שבעיני טעימה יותר ובלי קשר יוצרת קציצות נורא יפות :) נו מה לעשות אני קצת שיטחית...
• במקור היא מתבלת בפטרוזיליה יבשה - אף פעם אין לי דבר כזה במקרר, אבל יש לי פטרוזיליה טריה בגינה, והטריה השתלבה מעולה עם הקציצות.
• הקציצות מטוגנות בשמן זית, בבקשה אל תחליפו בשמן רגיל, זה חלק מהטעם הניפלא של הקציצות.
• בישול הקינואה- אני מבשלת במים רותחים - בלי מלח - המלח מונע מהקינואה להתרכך, ואני אוהבת אותה רכה ופחות במרקם של חצץ :).

קציצות טונה וקינואה (כמות ל10 קציצות)

מרכיבים

1 קופסת טונה מסוננת מנוזלים

1.5 כוסות קינואה מבושלת (בערך חצי כוס לא מבושלת)

1 ביצה

1/2 כוס פרורי לחם

מיץ מחצי לימון

2 בצלים ירוקים קצוצים

חופן פטרוזיליה טריה קצוצה

מלח (אני שמתי כחצי כפית שטוחה, אבלזה עניין של טעם)

פלפל שחור

שמן זית לטיגון

אופן ההכנה

מחממים מחבת עם שמן זית בכמות שמכסה את תחתית המחבת, על להבה בינונית

מערבבים בקערה את כל חומרי הקציצות

יוצרים קציצות עגולות וקצת שמנמנות

מטגנים כ5 דקות מכל צד, או עד שמשחימות.

 טורפים ונהנים!

לביבות דלורית אווריריות לקטנים ולגדולים

אחרי כל הבישולים והאוכל של סוף השבוע, אני אוהבת להתחיל את השבוע החדש במשהו קליל ומהיר לארוחת ערב.

 אם אתם כמוני אז עד לפני כמה שנים הדבר היחיד שידעתם על דלורית זה שפעם בילדותנו הרחוקה ציפי שביט פירסמה אותה.  הייתי צריכה לבלות את חג ההודיה האמריקאי בניו יורק בשביל לגלות שהדלורית (שבואו נודה באנגלית יש לה שם הרבה יותר מגרה - Butternut Squash) יכולה להפוך לקינוחים מתוקים ועדינים כמו פאי מדהים וגם לביבות רכות אוריריות וכתמתמות. יש עוד המון דברים לעשות עם דלורית אבל זה כבר בפוסטים אחרים (של אמצע שבוע אולי?)

מעבר לכך שהיא טעימה להפליא, יש 2 דברים נוספים שאני מאד אוהבת בדלורית:
1. היא הרבה יותר זולה מאחותה הגדולה  הדלעת  ואפשר להשתמש בה באופנים דומים מאד (במרק לקוסקוס למשל).
2. הכי חשוב - היא עשירה מאד מאד בערכים תזונתיים - ויטמין A בשפע, ויטמין C, חומצה פולית, סידן, דלה בקלוריות ושומנים ,טעימה  כבר אמרתי??

כיון שאני תמיד מחפשת דרכים "ערמומיות" לגרום לילדים שלי לאכול עוד ירקות חוץ ממלפפון ועגבניה, הלביבות האלה מבחינתי הן פיתרון מעולה.
המתכון הזה אמנם מצריך טיגון, אבל מדובר בטיגון מהיר ובסופו לביבה טעימה טעימה שהילדים אוכלים ככה כמו שהיא, ואני אוהבת להשתמש בה כמשהו מתוק ליד הקפה  (זה שמחזיק אותי ערה עד שכל הקטנטנים מפוזרים במיטות וחולמים חלומות מתוקים). אפשר גם להגיש אותה כתוספת חביבה בזמן ארוח ,עם מיטבל ציזיקי או מיטבל שמנת חמוצה ועירית.
ההכנה עצמה של הלביבות היא מאד פשוטה, הדבר היחיד שמוסיף קצת טירחה הוא הבישול מראש של הדלורית.
אם אני מתכננת  מראש להכין אותה - אני הרבה פעמים מבשלת אותה יום קודם ושומרת במקרר עד השימוש.
קדימה לעבודה:

לביבות דלורית

מרכיבים:
דלורית אחת בינונית מבושלת ומעוכה לפירה.
2 כוסות קמח לבן
קורט מלח
3 כפות סירופ מייפל (אמיתי!)
חצי כפית אבקת אפיה
1 כוס חלב
1 ביצה
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
בקערה ערבבו - קמח, אבקת אפיה וקורט מלח
בקערה אחרת ערבבו - חלב, ביצה, סירופ מייפל
שיפכו בעדינות את התערובת הנוזלית לקערת החומרים היבשים
הוסיפו לתערובת את מחית הדלורית
חממו מחבת עם שמן, ורק כאשר הוא חם - בעזרת כף העבירו מעט מהתערובת למחבת (בערך 4 לביבות בכל פעם)
הלביבות מוכנות כאשר הן מקבלות צבע שחום מ2 הצדדים.
 בתאבון!

"לחם" בננות ונוטלה

כיון שאני במגמת צימצום קלוריות בתפריט שלי (המילה דיאטה עושה לי פריחה ושולחת אותי ישר למקרר)  אני משתדלת מאד להימנע ממתוקים מכל סוג. הדרך כי טובה מבחינתי לא לאכול מתוקים היא להכין אותם:), באופן מסתורי זה סותם לי את התאבון לחלוטין! כך שהשבוע אני בקדחת פינוקים לילדים וגם למבוגר הנוסף בבית.
אחד מהשובבים שלי חולה היום, אז החלטתי לפנק אותו במה שהוא מכנה "העוגה של דורה" כי יש פרק בדורה בו מכינים עוגת בננות ושוקולד.
חברי האמריקאים אוהבים לקרוא לעוגות הבננות "לחם בננות" וכיון שהם הכירו לי את הקונספט הזה, אני ממשיכה במסורת ומכנה את זה לחם - אבל שיהיה ברור - זו לגמרי עוגה בחושה, גבוהה אמנם ובמרקם קצת יותר מלא אבל עדיין מדובר בעוגה  סופר טעימה וממכרת, ולראיה - מהעוגה שבתמונה שהוכנה היום בצהריים, נותרו בערך 2 פרוסות.

כמה הערות מקדימות למתכון:

• אם אין נוטלה בבית אפשר בהחלט להשתמש גם בשוקולד השחר - יוצא טעים לא פחות (ואגב אני משתמשת בממרח אגוזי הלוז של שוקולד השחר, זול ב50% מנוטלה, תוצרת כחול לבן :) ובהחלט דומה למקור).
• לגירסת פרווה לעוגה- אפשר להשתמש בממרח שוקולד פרווה.
• בדרך כלל אני משתמשת בקמח לבן רגיל, היום הקמח היחיד שהיה לי בבית היה קמח חלה, ויצא טעיםםםםם, אני מאד אוהבת את הקלילות והאוריריות שהקמח הזה מקנה למאפים, ממליצה לנסות.
• ברגע שמוסיפים את החומרים הרטובים ליבשים, מומלץ לערבב רק עד התגבשות עיסה אחידה ולא להרבות בערבוב כדי לשמור על טקסטורה קלילה ואורירית יותר.
• אני משתמשת בתבנית מאורכת המיועדת ללחם  (אנגליש קייק רחבה וגבוהה) שאת תחתיתה אני מרפדת בנייר אפיה, במידה ואין ברשותכם תבנית כזו ואתם משתמשים באינגליש קייק החד פעמיות הצרות, חלקו את התערובת ל2 תבניות וקצרו את זמן האפיה.
• חשוב לעקוב במהלך האפיה אחרי העוגה, לוודא שהחלק העליון לא נשרף בזמן שהתחתון עוד לא אפוי. המרקם המתקבל הוא לח אך מגובש.

לחם בננות ונוטלה

מרכיבים:

2 כוסות קמח לבן (או קמח חלה)

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

1/2 כוס סוכר לבן

1/2 כוס סוכר חום

2 ביצים טרופות

1/3 כוס שמן קנולה

1 כפית תמצית וניל

4 בננות בשלות מעוכות למחית

1/4 כוס נוטלה

אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים קמח, אבקת אפיה, קינמון.

מוסיפים את הסוכר החום והלבן ומערבבים.

בקערה ניפרדת מערבבים את השמן, הביצים ותמצית הוניל.

מוסיפים את מחית הבננה לתערובת החומרים היבשים.

מוסיפים את תערובת החומרים הרטובים לקערה ומערבבים עד קבלת עיסה אחידה (לא להרבות בערבוב!)

את התערובת מעבירים לתבנית מאורכת ומשומנת.

בעזרת כפית מטפטפים את הנוטלה לתוך התערובת שבתבנית ובעזרת סכין בוחשים אותה פנימה בעדינות.

בתנור שחומם מראש ל180 מעלות, אופים את העוגה כ45 דקות או עד שהקיסם יוצא יבש. 

במידה וחלקה עליון של העוגה משחים מאד וחלקה התחתון עוד לא אפוי, כסו את העוגה בנייר אלומיניום והמשיכו באפיה.

הניחו לעוגה להצטנן כעשר דקות - ויאללה להסתער!

בתאבון.

מה עושים עם ילד שלא אוכל בשר?

זאת השאלה שהטרידה אותי מאז שבן הדקה לשלוש שלי החליט שהוא מחרים בשר באופן גורף טוטאלי ועקבי. זה קרה כבר לפני שנה, ומאז ניסיונות הסוואה של בשר בכל מיני דרכים ואופנים נכשלו שוב ושוב. אפילו את הגרגירים המיקרוסקופים של הבשר הטחון שבתערובת האורז בקישואים ממולאים הוא איבחן וסרב לאכול.
על סף יאוש פניתי לרופאת הילדים שלנו שהיא בניגוד אלי - טיפוס מאד רגוע כשזה מגיע לילדים :), היא עדכנה אותי שאין שום סיבה להילחץ ואפשר ורצוי למצוא תחליפים מהטבע שיספקו לילד את הברזל והחלבון שלכאורה היה מקבל מהבשר.
מאז התחילה אצלי נבירה (קצת אובססיבית אני מודה) באתרי מתכונים צמחוניים וטבעוניים, ובכלל באתרים הקשורים לתזונה בריאה, כדי ללמוד את הנושא קצת יותר לעומק, ולגלות מתכונים שהצמחוני הקטן שנוצר לי בבית וגם שאר המשפחה יוכלו להנות מהם.
גילוי נאות - לדעתי את סרבנות הבשר ירש הילד ממני ואמא שלי שמחה בכל הזדמנות להזכיר לי שגם אני הייתי ממררת את חייה כשזה הגיע לאוכל - קארמה בייבי...
כל צמחוני, ועוד יותר מכך טבעוני מתחיל יודע שהמקום להתחיל בו הוא קטניות. המזווה שלי נראה כמו מדף הקטניות בסופר, אני אוהבת קטניות בצורתן המקורית ועוד יותר אוהבת לגלות מתכונים שעושים בהן שימוש לא שיגרתי.
 אחד ההההמתכונים הההפופלארים אצלי בבית הוא המתכון של נופר יערי מהבלוג הטבעוני (המצוין) "לא על החסה לבדה", המתכון לקציצות (שבתמונה) כרובית ועדשים כתומות. במתכון העדשים הכתומות מושרות למשך לילה ואז ניטחנות במעבד מזון.התוצאה המתקבלת היא מעין "משחת" עדשים שהשימוש בה מעבר לטעם, מחליף את הביצה שבדרך כלל משמשת כדבק בקציצות. הקציצות המתקבלות הן שמנמנות וטעימות בעלות מירקם שמזכיר בעיניי את קציצות העוף שאהובות על ילדים בדרך כלל.
אני משלבת את הקציצות האלה בארוחה לצד תבשיל אורז ועדשים (מתכון בהמשך) או לצד תבשיל חומוס וירקות (שבתמונה), בליווי טחינה ביתית, ארוחה מזינה מלאה וטעימהההה.
הנה קישור למתכון הניפלא הזה:
קציצות כרובית ועדשים כתומות (נופר יערי)

כמה הערות שלי:
עקב ניסיון לצמצם צריכת קמח חיטה בתזונה האישית שלי, וכיוון שגם אני כל כך אוהבת את הקציצות האלה, המרתי את 2 כפות הקמח שמצויינות במתכון - ב2 כפות שיבולת שועל שטחנתי במעבד מזון. את פרורי הלחם ניתן להמיר בפרורי לחם כוסמין.
כיוון שאצלי בבית לא מאד אוהבים אוכל מלוח - צימצמתי משמעותית את כמות המלח המומלצת במתכון מכף לחצי כפית, יצא סופר טעים.
זרעי כוסברה- אין לי בבית, משתמשת בכוסברה טריה (או בטריק קטן שאמא שלי לימדה אותי , כוסברה שקצצתי והקפאתי).

תבשיל אורז ועדשים כתומות:
המרכיבים:
כוס אורז פרסי
חצי כוס עדשים כתומות
בצל בינוני קצוץ
כפית מלח
3 וקצת כוסות מים רותחים

אופן הכנה:
מטגנים את הבצל עד שקיפות במעט שמן
מוסיפים את האורז מטגנים כדקה עם הבצל
מוסיפים את העדשים והמלח
מוסיפים את המים הרותחים (אם משתמשים בעדשים מלאות כמו שקונים בחנויות תבלינים וטבע, ולא בעדשים החצויות שקונים בסופר מומלץ להוסיף עוד קצת מים)
מבשלים בסיר מכוסה עד שהמים ניספגים.
אני אוהבת להגיש עם סלט ירקות עם הרבה לימון - טעיםםםם.

תבשיל חומוס וירקות:
מרכיבים:
כוס גרגירי חומוס שהושרו למשך לילה
2 עגבניות
צרור עלי מנגולד כולל הגבעולים (אני בתבשיל הזה משתמשת בעיקר בגבעולים)
בצל גדול
פילפל אדום קצוץ
כפית רסק עגבניות
מלח, פילפל, פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה - לפי טעמכם.

אופן הכנה:
אני בעיקרון אוהבת לבשל את החומוס קודם בניפרד - להביא לרתיחה ולשפוך את המים.
את החומוס המבושל משאירים בצד בינתיים.
 מחממים מעט שמן, מטגנים את הבצל  עד שקיפות, מוסיפים את המנגולד והפילפל ומבשלים עד ריכוך על אש נמוכה.
מוסיפים את החומוס וכפית רסק עגבניות. אם לא נשארו מספיק נוזלים בסיר (שהופרשו מהמנגולד) מוסיפים מעט מים ותבלינים לפי הטעם.
מבשלים עוד כעשרים  דקות  על אש נמוכה בסיר מכוסה.

בתאבון!

קציצות טונה וירקות שילדים אוהבים!

אז אני יודעת שיש מין טרנד כזה של קציצות אפויות שגם אני נמנת על חובבותיו, אבל מה לעשות? כשאני חושבת על קציצות, עדיין עולה באפי ריח הטיגון שזכור לי מימי ילדותי, וכנראה שהורשתי את הגישה הזו לילדי, כי איך לאמר בעדינות? הם יאכלו קציצה רק אחרי שעברה במחבת עם שמן.
אז אם כבר אני מגישה לילדים אוכל מטוגן אני משתדלת שיהיה בו משהו "אקסטרא" שירגיע את הגנים הפולנים (שאין לי), ולכן כל כך אהבתי את הקציצות האלה. יש בהן טונה שבמינונים לא מוגזמים היא בריאה, ויש בהן גם ירקות ומחית תפוחי אדמה, כך שאני מרגישה שזו מיני ארוחה בפני עצמה:).  הכי חשוב - זו ארוחה לכל המשפחה, הגדולים נהנים, הפעוטות זוללים, ולתינוקת  הקטנה אני מועכת במזלג ונותנת לאכול כך שגם היא משתתפת בחגיגה!

קציצות טונה
מרכיבים:
1 קופסת שימורי טונה
2 תפוחי אדמה בגודל בינוני
1 ביצה
1/2 כוס גזר מגורד
1/2 כוס קישוא מגורד
1/2 כוס קמח מלא
1/2 כוס גבינה צהובה מגורדת (לחובבי השילוב בלבד- לא חובה)
מלח פלפל לפי הטעם
3 כפות שמן קנולה לטיגון

אופן ההכנה:
מבשלים את תפוחי האדמה במים מומלחים, עד ריכוך מלא.
מועכים את תפוחי האדמה למחית.
בקערה ניפרדת מערבבים את שאר המרכיבים פרט לשמן.
מוסיפים לקערה את מחית תפוחי האדמה, מתבלים במל"פ ומערבבים עד קבלת תערובת אחידה.
יוצרים את הקציצות בידיים, עגולות ולא יותר מדי שמנות, כדי שהפנים יתבשל והבחוץ לא ייהיה חרוך מדי.
מחממים מחבת עם שמן ומטגנים עד שהקציצות מקבלות צבע חום זהבהב.
בתאבון!
הערה-אם הילדים שלכם אוהבים תירס, אפשר להמיר את אחד הירקות בגרעיני תירס (קפוא או מקופסת שימורים) שישתלבו טוב עם הקציצות האלה.

פרצלס אמריקאים רכים וטעימים

בתקופה מסויימת בחיי גרתי כמה שנים בארה"ב, שם התאהבתי בכמה מהמטעמים המקומיים, אחד מהמטעמים האלה הוא הפרצעל (PRETZELׂ) מין בייגלה רך טעים וחמאתי. בכל קניון, תחנת עצירה בדרך וכו' אפשר למצוא דוכנים של Aunti Anne's Pretzels  ואני פיתחתי אליהם חיבה עמוקה ומאז שחזרתי לארץ גם געגוע עמוק (במיוחד לאלה עם גבינת הצ'דר והחלפיניו מלמעלה).
כיוון שהתאומים שלי חובבי לחם מושבעים, וכיוון שאחד מהם התחיל בהרגל הלא כיפי (עבורי) של אכילת הקשה בלבד, אני מחפשת כל הזמן סוגי מאפים קשים מבחוץ וטעימים מבפנים שהשובבון יאכל.
אחרי חפירות חיפושים וניסויים מצאתי את המתכון שהפיק את הפרצעלים הכי מוצלחים וטעימים שהכנתי. והיתרון הכי גדול? הם מאדדדד מהירי הכנה - אפשר להכין אחר הצהריים וזה מוכן בזמן לארוחת ערב.
את המתכון מצאתי באתר של חברת הקמחים האמריקאית King Arthur Flour שאם אתם מסתדרים עם מתכונים באנגלית, זה יופי של מקור למתכוני מאפים ניפלאים מכל הסוגים המינים והלאומים.
בשלב הבא אני מתכוננת גם לשים את ידיי על גבינת צ'דר טובה וצינצנת חלופיניוס טעימים ולהכין לעצמי את הפרצעל האולטימטיבי...
יאללה לעבודה!

פרצעלס
מרכיבים:
לבצק:
2.5 כוסות קמח לבן
כפית מלח
כפית סוכר
 1/4 2 כפיות שמרים יבשים
1 כוס מים חמימים

לזיגוג:
1 כוס מים רותחים
2 כפות אבקת סודה לשתיה
מלח גס
3 כפות של חמאה מומסת

אופן ההכנה:
מכניסים לקערת המיקסר (אם יש) או לסתם קערה (אם אין) את כל מרכיבי הבצק, לשים במיקסר או ביד במשך 5 דקות עד שמתקבל בצק אחיד.

מקמחים מעט את הבצק, מעבירים לקערה ומכסים  בניילון ניצמד רפוי, מניחים לבצק לתפוח כחצי שעה.
בזמן שהבצק תופח, מכינים את הזיגוג:

מוזגים את המים הרותחים לתוך תבנית מלבנית בינונית, מוסיפים את אבקת הסודה ומערבבים עד המסתה במים.
מניחים את התבנית בצד עד שהמיים נהיים חמימים/פושרים.

מחממים תנור ל180 מעלות.
מרפדים תבנית בנייר אפיה.

את הבצק שתפח, מעבירים למשטח עבודה משומן קלות.
מחלקים בעדינות את הבצק ל8 חתיכות שוות.
לחתיכות מניחים לתפוח (לא מכוסות) במשך כ5 דקות.

מגלגלים כל חתיכת בצק ל"נחש" ארוך, ויוצרים את צורת "הבייגלה". (לולאה שבתוכה מעבירים צד אחד של נחש הבצק)
טובלים כל פרצעל למשך 2 דקות בתבנית עם מי הסודה (אפשר כמובן לטבול כמה פרצעלים בכל פעם). הטבילה הזו מעניקה לפרצעל, זיגוג קרנצ'י וזהוב.
מניחים את הפרצעלים בתבנית האפייה,  מפזרים עליהם מעט מלח גס (לפי טעמכם) ואני אוהבת לפזר גם סומסום,
ומניחים להם לתפוח כעשר דקות.

מכניסים לתנור ואופים בין 8 ל9 דקות או עד שהפרצעלים מקבלים צבע חום זהוב.
לאחר הוצאתם מהתנור מברישים את הפרצעלים בנדיבות בחמאה המומסת שהכנו מראש.

אני מגישה לילדים חם, עם ירקות חתוכים, גבינות,טונה, חביתה וכל מה שמתחשק :) כמו שאפשר לראות בתמונה, הם לא מחכים יותר מדי לפני שמתחילים לאכול...

בתאבון!!

מרק מינסטרונה בריא ומפנק

אז נכון שקיץ עכשיו, אבל הילדים (ואני) אוהבים מרק בכל עונה:) בעיני מרק עשיר הוא אחד מהcomfort foods הכי טובים ובריאים שיש.
אצלי במיטבח יש באופן קבוע מרק, בדרך כלל מרק ירקות ועדשים שהוא מצויין עבור הקטנטונת ועבור הגדולים.
חלופה פופלארית וקצת מושקעת יותר הוא מרק המינסטרונה.
באופן כללי אני משתדלת שכל מרק יכיל קטניות כדי לאזן את התזונה של השובבון שלי שלא אוכל בשר.
וכך הגעתי למרק המינסטרונה שהיה אחד החביבים עלי בילדותי, רק שאז לא נעים להודות, היה מדובר במרק נמס בכוס משקית! כשבגרתי חיפשתי את הגירסה ""האמיתית" למרק הזה והתאהבתי.
עבור ילדים מדובר במרק מעולה שמכיל מכל טוב, ברב המתכונים למרק מופיעה שועית לבנה, בגירסה שלי למרק אני מחליפה את השועית הלבנה בשועית האזוקי המוכרת קצת פחות.
האזוקי עשירה מאד  בסידן, חלבון, ברזל,חומצה פולית וסיבים תזונתיים. היא מהווה פתרון תזונתי מעולה לילדים ומבוגרים הנמנעים מאכילת בשר וחלבון מן החי.
את שועית האזוקי יש להשרות (כמו את מרבית הקטניות) למשך לילה שלם. אני בדרך כלל משרה את כל השקית, ואז מחלקת את הכמות לשקיות קטנות (כמות של כוס בכל שקית) ומקפיאה.
בסיס המרק הוא עגבניות, אני תמיד שמחה להשתמש בעגבניות טריות, במיוחד עגבניות תמר, אבל בזמנים בהם העגבניות יקרות, אני בהחלט משתמשת בקופסת שימורים של עגבניות תמר שלמות וקלופות (בדרך כלל של יכין) והן מהוות פיתרון מצויין,טעים, וכזה שמקצר את את תהליך הבישול.
אחת מהתוספות למרק שהופכות אותו לכזה פופלארי אצל הילדים -היא הפסטה. יש המבשלים את הפסטה יחד עם המרק (מוסיפים אותה בעשר הדקות האחרונות של הבישול) אני לא אוהבת את זה, הפסטה "שותה" די הרבה מהנוזלים של המרק ומפרישה עמילן לתוכו, ולכן אני מעדיפה לבשל אותה בניפרד ולפזר אותה מעל המרק בזמן ההגשה.
לגירסה נטולת גלוטן אפשר להשתמש בפסטה מקמח אורז שהיא גם שילוב מעולה עם הקטניות, והמירקם שלה משתלב מצויין במרק.
הדבר הכי חשוב במרק הזה הוא עשבי התיבול שנותנים לו את הטעם והניחוח הכל כך איטלקי שלו. אני אוהבת להוסיף - בזיליקום,(טרי) טימין(טרי), טיפונת אורגנו יבש, עלה דפנה אחד, הכל לפי טעמכם.

מרק מינסטרונה
מרכיבים:
8 עגבניות תמר בשלות או קופסת שימורים אחת של עגבניות תמר קלופות
1 בצל קצוץ
2 שיני שום כתושות
1 תפו"א חתוך לקוביות קטנות
2 קישואים חתוכים לקוביות
2 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות
חצי כרובית (אם גדולה) או כרובית  קטנה שלמה מופרדת לפרחים
כוס שועית אזוקי (אחרי השריה של לילה)
כוס שועית ירוקה טריה או קפואה
שמן זית לטיגון הבצל
מים - בערך 5 כוסות, הכל לפי ההעדפה שלכם בעניין סמיכות המרק.
 2 כפיות מלח (או על פי טעמכם)
כפית סוכר גדושה
2 ענפי בזיליקום טריים
2 ענפי טימין טריים
מעט אורגנו יבש
עלה דפנה אחד
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל במעט שמן זית עד הזהבה.
קוצצים את העגבניות לקוביות ומוסיפים יחד עם 2 שיני שום כתושות.
אם משתמשים בקופסת שימורים - מוסיפים גם את נוזלי העגבניות שנותרו בקופסא.
נותנים לעגבניות להתבשל ולהתרכך , כשמתרככות מוסיפים את שאר המרכיבים.
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כשעה כאשר מוודאים שיש מספיק נוזלים בסיר.
מבשלים בסיר ניפרד את הפסטה ומוסיפים לסיר (אני אוהבת להוסיף ממש בזמן ההגשה).
אם מדובר בפסטה מקמח אורז (טעים וללא גלוטן) זמן הבישול בדרך כלל קצר מאד, אני מוסיפה שמן זית למים הרותחים שבהם מתבשלת הפסטה כדי שלא תהיה דביקה.

2 הערות:
אם נישאר מרק גם ליום למחרת - אתם תגלו שהוא טעים הרבה יותר, כל הטעמים התערבבו ויצרו ארומה וטעם ניפלא.

אני טוחנת מעט מהמרק ונותנת לבייבית הקטנה שלי לאכול. אני "בוררת" לה את הירקות ומוודאה שאין כמות גדולה מדי של קטניות וכרובית כדי לא להכביד על העיכול, אבל היא מאדדד אוהבת את הטעם.

בתאבון!

שקשוקה עשירה +המלצה על מתכון ללחמניות

ארוחת ערב היא הסוגיה שמעסיקה אותי חצי מהיום, כמוני הרבה מההורים שמקיפים אותי שוברים את הראש בניסיון  למצוא דרכים לגוון ולהעשיר את ה"חביתה/סלט/טוסט" הרגילים.

אצלי העלילה קצת מסתבכת כי יש לי צמד תאומים שלא יכולים להיות שונים יותר בהעדפות התזונתיות שלהם.
בארוחת הצהריים שלהם בגן למשל הם מתחלקים בצורה סימטרית - אחד אוכל רק את המנה הבשרית ואחד אוכל רק את תוספת הפחממות (מתכונים ל"סרבני בשר" בפוסטים הבאים). לכן בערב אני תמיד משתדלת למצוא פתרונות שיאזנו את שניהם ואת שאר ההעדפות שלהם.
אחד הדברים ששניהם מוכנים לאכול הוא ביצה ולכן אני מנסה לגוון את אופן הכנת הביצים ככל הניתן ולהוסיף להן כמה שיותר ערכים תזונתיים נוספים. כך נולדה השקשוקה עם עלי המנגולד.
עלי המנגולד (עלי סלק) הם סוג של פצצת בריאות מרוכזת, הם עשירים מאדדד בויטמינים בעיקר ויטמין  A ,C , וויטמין K, עשירים  בחומצה פולית ובסידן, ומלאים בכלורופיל שעוזר לניקוי רעלים וטיהור הדם.
ואיך שכחתי לציין? הכי חשוב-הם כל כך טעימים ומשתלבים ניפלא עם השקשוקה.
הדבר השני שהשובבים שלי מוכנים לאכול בכמויות הוא- לחם, אוהבים לאכול אותו ככה כלי כלום או  בטוסט, עם גבינה וכו'.
החיבה שלהם ללחם הובילה אותי לנבירה מעמיקה באתרי אפיה כדי למצוא מתכוני לחם שיש בהם קצת יותר מקמח ומים מבחינה תזונתית ומבחינת טעם.
את המתכון ללחמניות מצאתי באתר של "הנחתום"  של שלומי שיטרית המוכשר, שהוא אתר ניפלאאאא לכל מי שאוהב להתעסק בבצקים וגם למי שתמיד פחד מהם. כל מתכון מלווה בהסברים מפורטים וקלים להבנה.  האתר מלא במתכוני לחמים ולחמניות ניפלאים מגוונים ומעניינים. המתכון המצ"ב ללחמניות הקוטג' הפך לפופלארי ביותר בקרב ילדי וילדי השכנים שנהנים מהלחמניות בכל פעם שהן יוצאות מהתנור (הריח מביא את כולם למיטבח שלי). הלחמניות ניפלאות ככה כמו שהן (ולנו ההורים העייפים הן ליווי ניפלא לכוס קפה) והן מדהימות כשטובלים אותן ברוטב העשיר של השקשוקה.
מצרפת לכן/לכם קישור למתכון המעולה הזה +כמה הערות שלי לגביו.
ועכשיו למתכונים!

שקשוקה עם מנגולד:
3 ביצים (או כל כמות אחרת בהתאם לכמות הסועדים)
2 עגבניות בשלות
קופסא קטנה של רסק עגבניות
חבילת עלי מנגולד שטופים וקצוצים (אני קוצצת גם את הגבעול הלבן שבעיניי הוא מאד טעים)
בצל אחד
2 שיני שום כתושות
תבלינים -מלח,פילפל, פפריקה חריפה,מתוקה
כפית סוכר

אופן ההכנה:
קוצצים את הבצל ומטגנים (במחבת עמוקה או סיר שטוח ורחב) עד הזהבה
מוסיפים את עלי המנגולד ומנמיכים מעט את האש, עד שרואים שהמנגולד הפריש את הנוזלים שלו ואיבד מניפחו.
קוצצים את העגבניות (אני אוהבת לקלף אותן בגלל הילדים)  ומוסיפים עם השום הכתוש לסיר.
את רסק העגבניות מדללים במעט מים ומוסיפים לסיר.
זה הזמן לתבל על פי טעמכם-  מלח,פילפל,פפריקה  כפי שאתם אוהבים. חשוב להוסיף כפית סוכר כדי למתן את החמיצות של העגבניות.
כשהרוטב רותח ומבעבע מוסיפים  כל ביצה בניפרד לסיר.
מכסים ומניחים להתבשל על אש בינונית  עד שהביצים נראות מוכנות.

ביחד עם הלחמניות שהמתכון שלהן מצורף למטה זו ארוחת ערב מלאה ומושלמת!

לינק למתכון לחמניות הקוטג' של שלומי "הנחתום":
http://www.baking.co.il/cottage_cheese_buns

כמה הערות לגבי המתכון:
* במתכון שלומי ממליץ להשתמש בקמח חלה או קמח לחם לבן, אחת מהתגליות המוצלחות שהיו לי לאחרונה בזכות   המתכון הזה הוא הקמח היעודי לחלות של שטיבל. ניסיתי את המתכון גם עם קמח רגיל וזה פשוט לא יוצא אותו דבר.
כשאני משתמשת בקמח לחלה הלחמניות יוצאות אוריריות וקלילות בצורה ממכרת פשוט.
* הכמויות במתכון הן של משקל (גרמים) ולא נפח, אני מוכרחה להודות שאין לי מישקל מיטבח בבית ולכן אני משתמשת   במחשבוני המרה (לינק לאחד כזה בסוף הפוסט) ועושה התאמות לפי הבצק שמתקבל (יבש מדי - מוסיפה עוד נוזלים,   דביק מדי -מוסיפה עוד קמח)
* מיקסר חזק עם וו לישה הופך את תהליך הכנת הבצק למאד פשוט, אך בהחלט ניתן להסתדר בלי- יש משהו מאד תרפיוטי בלישת בצק בידיים, אני עדיין עושה את זה מדי פעם כשצריכה לפרוק קצת מתחים.


מחשבון המרת מידות:
http://www.rotev.co.il/dictionary/cooking_calculator.aspx


בתאבון!

לביבות גבינה ובננה לקטנטנים וגם לגדולים

פוסט ראשון ואני מתרגשת! אז למי שלא קרא/קראה את הפרופיל שלי, אני חמדה -אמא (במשרה מלאה) לתאומים בנים מדהימים בני שנתיים וחצי+, ולבת קטנטנה ומתוקה בת שבעה חודשים.

הבייבית שלי התחילה את שלב המוצקים בגיל חצי שנה עם כמה כפיות של ירקות שונים, אך מהר מאד גילתה התלהבות ותאבון ועברה לאכול ארוחות מלאות.
בשלב זה היא אוכלת ארוחת מוצקים אחת בבוקר ואחת בערב.

ארוחת הבוקר היא הבעיתית יותר. הקטנטונת באופן מפתיע לאאאאא אוהבת פירות מתוקים, וממש לא מחבבת את המירקם של שיבולת השועל שאיתה ניסיתי למתן את המתיקות של הפירות.

המתכון  המובא בפוסט זה, נולד כתוצאה מהצורך - לשלב מנת פרי בארוחה, לגוון את מירקם הארוחה כדי שלא תתרגל רק למחיות חלקות, לשלב ביצים  ומוצרי חלב (לא חלב ניגר כמובן) בתזונה שלה כדי לשלול אלרגיות (ע"פ המלצת רופאת הילדים שלנו אנחנו משתדלים לחשוף אותה "בחלון ההזדמנויות "של 6-7 חודשים לכמה שיותר מזונות).

המרקם של הלביבות מאד מאד רך כך שניתן להאכיל אותה בהן ללא חשש.
אני מועכת אותן טיפה עם מזלג ומגישה לה בטעימות קטנות.

ההתלהבות שבה היא אכלה את הלביבות הפתיעה אותי עד אין קץ.

הלביבות משמשות כארוחת בוקר מאוחרת לפיצקית, וכתוספת טעימה לארוחת ערב לגדולים יותר.

בבלילה אין סוכר, הבננה משמשת כממתיק היחיד . לגדולים יותר אני מוסיפה לפעמים טיפטוף של רוטב מייפל אורגני על הלביבות המוכנות.

ואחרי כל ההקדמה הארוכה, המתכון:

לביבות גבינה ובננה:

בננה אחת קטנה או חצי בננה גדולה 

8 כפות (מדידה) גדושות של גבינה לבנה 

1/2 גביע יוגורט ביו 3%

1/2 כוס קמח תופח

1 ביצה

1/2 כפית שקדיה

אופן ההכנה:

מועכים את הבננה במזלג.מערבבים את שאר המרכיבים בקערה ומוסיפים את הבננה.

מחממים מחבת על אש נמוכה ומרססים בתרסיס שמן (מומלץ, כך הלביבות יוצאות אוריריות ולא שומניות).

מעבירים כף בלילה למחבת (במחבת ממוצעת נכנסות 3 לביבות בכל פעם)

הופכים את הלביבות כשרואים בועיות אויר קטנות.

עוד דקה או שתיים של טיגון והלביבות מוכנות.

הערות:

* בדרך כלל אין צורך לרסס את המחבת יותר מפעם אחת בתרסיס   השמן.   

  המחבת החמה היא כל מה  שדרוש להן כדי  להיות מוכנות.

בתאבון!