לזניה בשרית עסיסית ואנטי פסטי

 זוכרים את הפוסט שלי על הילד שמסרב לאכול בשר??? אז כמו בכל דבר הילד מוכיח לי שוב שאם יש משהו עקבי אצל ילדים זה שהם לא עקביים. מצמחוני מוחלט שלא נוגע בשוםםםםם חלבון מן החי, קיבלתי ילד שמצפה למנה בשרית בכל ארוחת צהריים ודורש חביתה איך שהוא מתעורר בבוקר - הזוי לא? השכמת הבוקר שלי עכשיו היא המשפט האלמותי "אמא אני רעבבבב" וחשבתי שזה יגיע כשהוא יהיה בן 13 ולא בן 3!
וכך אני מוצאת את עצמי בכל יום בשבוע מחפשת מנות בשריות מגוונות מעבר לשניצל והקציצות שאני מייצרת בכמות שלא תבייש גדוד צבא, ושיהיה להן ערך תזונתי נוסף מעבר לחלבון.
המנה המנצחת בתחום הזה בינתיים היא מנת הלזניה והאנטיפסטי. היא מהירה ופשוטה להכנה והיא כל כך טעימהההה לילדים ולמבוגרים. אני אוהבת את המנה הזו כי יש בה הכל, חלבון, פחממות, והרבה ירקות.
הילדים שלי אוהבים את המנה הזו כי יש בה את כל המרכיבים שהם אוהבים - פסטה, בשר "כמו של בולונז" (כפי שהגדירה את זה החברה שלי לילדיה) וירקות שהם אוהבים לאכול בשגרה (הלהיט אצל הילדים זו הבטטה).
אז הנה המתכון (לתבנית מלבנית בינונית):
מרכיבים:
1 חבילת אטריות לזניה
למלית הבשר:
חצי קילו בשר טחון (אם הלזניה מיועדת להרבה אנשים כדאי להכפיל כמויות)
1 עגבניה קלופה וחתוכה לקוביות קטנות (אפשר ומומלץ להשתמש באחת רכה שלא בא לכם לשים בסלט)
1 גזר  מגורד
1 גבעול סלרי קצוץ דק דק
1/4 כוס יין אדום -לא לדאוג! הוא מתאדה בבישול ומשאיר את הבשר רך ועסיסי.
עלה דפנה
מלח, פילפל לפי טעם
קישוא פרוס לפרוסות דקיקות באמצעות קולפן ירקות.
לרוטב:
קופסת רסק עגבניות קטנה מדוללת במים עד קבלת מירקם נוזלי אבל עדיין סמיך.
כף שמן זית
2 שיני שום כתושות
מלח, פילפל,פפריקה מתוקה/מרוקאית לפי טעם
חצי כפית סוכר לשבירת החמיצות של רסק העגבניות
או שאפשר להשתמש מרוטב מוכן מקופסא!
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל עד שקיפות, מוסיפים את הגזר, הסלרי והעגבניות ומבשלים יחד עד כדי ריכוך (כעשר דקות)
מוסיפים את הבשר, את היין והתבלינים, מוסיפים עלה דפנה (שמוציאים בתום הבישול מהסיר)
מבשלים כחצי שעה עד 40 דקות.
 מערבבים בקערה את חומרי הרוטב ומתחילים להרכיב את הלזניה:
על תחתית התבנית מורחים מעט רוטב
מניחים שכבת אטריות לזניה (בתבנית הבינונית שלי נכנסות שלוש אטריות בכל שיכבה)
מעל מפזרים שיכבת רוטב, שיכבת בשר, מעל הבשר מניחים את פרוסות הקישוא הדקיקות, שכבת אטריות ומעל שיכבת רוטב, ושוב: בשר, קישוא, אטריות, רוטב.
מכנסים את התבנית מכוסה בנייר אלומיניום לתנור שחומם מראש על 180 מעלות,לעשרים דקות עד חצי שעה.
אפשר ואפילו מומלץ להכין את הלזניה יום לפני הארוחה המתוכננת - משהו בהשהיה הזו עושה לערבוב הטעמים רק טוב.
לפני הארוחה מחממים בתנור על חום נמוך וזה יוצר ניפלאאא.
אני מגישה עם אנטי פסטי כתוספת.
אנטי פסטי:
חותכים את הירקות החביבים עליכם - אני משתמשת תמיד - בפטריות שמפניון, בטטה, קישוא, חציל,פלפל אדום, פלפל צהוב, שיני שום (הפיבוריט של האיש שלי), בצל סגול אם יש לי במיקרה בבית.
חותכים כל ירק לפרוסות דקות (פרט לפטריות ושיני השום שאותן משאירים שלמות)מניחים בקערה וזורים  מעט מלח גס ושמן זית  ומסדרים בשורה בתבנית, על גבי נייר אפיה משומן בנדיבות בשמן זית.
אותו דבר עושים עם כל ירק (מישהו פעם אמר לי שהאיטלקים אופים כל ירק בתבנית נפרדת וככה זה יוצא הכי טעים, אז זו הדרך שלי לנסות לכבד את המסורת האיטלקית :) )
מכניסים את התבנית לתנור שחומם ל200 מעלות וצולים כחצי שעה. כדאי לבדוק כל רבע שעה את התבנית.
הפטריות והפילפלים בדרך כלל מוכנים ראשונים וכדאי לשלוף אותם קודם שלא יישרפו (או להכניס אותם רבע שעה אחרי כל שאר הירקות).

כמה הערות והארות:
את הפילפלים אני אוהבת לקלף אחרי האפיה (בטריק המוכר של הכנסתם בעודם חמים לשקית סנדוויץ קטנה, נותנים להם לנוח חמש דקות בפנים מוציאים ומקלפים מהקליפה בקלות.

אם אין יין פתוח במקררר אני מחליפה במה שאני מצליחה למצוא בבית - בפעם האחרונה זה היה ג'וני ווקר רד :), פשוט טיפטפתי כמה טיפות לסיר עם הבשר - ה עשה את העבודה מצויין, בפעמים אחרות יצא לי להתשמש בברנדי כלשהו שהיה בבית בכמות קטנה יחסית.

הרעיון של הקישואים הדקיקים מעל הבשר - בעיני זו חלופה כשרה ודיאטטית להקרמה של הגבינה הצהובה או רוטב הבאשמל הנפוץ בלזניות עם בשר - הקישואים נמסים כמעט מעל הבשר ומוסיפים לו עסיסיות ניפלאה.


האנטי פסטי הוא תוספת ניפלאה גם לארוחות חלביות, והיה הכוכב של בראנץ' יום ההולדת החלבי  שערכתי לילדי לפני כמה שבועות...
נסו ותהנו!

חזרתי :) + מתכון לקישים שכיף לילדים ותינוקות לאכול...

עבר הרבה זמן מאז שהעליתי לכאן פוסט. ההפסקה הזו לא נעשתה במודע, היא פשוט קרתה.
את שלושת החודשים האחרונים אני מרגישה שהעברתי בניסיון לשרוד את החופשות, את החגים, את הגמילה של התאומים שלי שקרתה במקביל לחופשת הקיץ המאדדדדד ארוכה שלהם. אם אתן אמהות כמוני שבילו את יולי אוגוסט וספטמבר בניסיון לשעשע ילדים (במקרה שלי תאומים בני 3 +תינוקת) במשך ימים מלאים,אז אתן יודעות על מה אני מדברת.
ביליתי המון המון שעות במטבח בחודשים האלה, אבל בישלתי את מה שאני מכירה ועושה בעיניים עצומות בלי לנסות להיות יצירתית מדי :), למי יש זמן ליצירתיות כשהילדים בחופש??
אבל סוף סוף דברים נכנסו לסוג של שיגרה (לא כולל מחלות של עונות המעבר כמובן), ועכשיו חזרתי להנות מהמטבח, אם כי אני מבלה בו הרבה יותר שעות ביום כיון שהתאומים נכנסו לגן מועצה. הם אוכלים 3 ארוחות ביום בבית (בוקר לפני הגן, צהריים וערב), ואחותם הקטנה שחגגה שנה אתמול, אוכלת גם היא 3 ארוחות ביום. אז עכשיו האתגר הוא כפול, לבשל ארוחות שמתאימות לבת שנה עם ארבע שיניים ולתאומים בני שלוש שחוזרים מורעבים הביתה :)
כיון שבנוסף לכל זה שלושת ילדי חוגגים יום הולדת באותו שבוע - אני עסוקה בימים אלה בארגון מסיבת יום ההולדת שלהם שכוללת את המשפחה המורחבת של האיש ושלי, ומשפחות החברים הקרובים שלנו.
את התפריט תכננתי כבר לפני שבועיים ובימים האחרונים ערכתי ניסויים כדי לוודא שהתוכניות שלי מוצלחות.
במסגרת הזו ניסיתי אתמול מתכון של קישים שבמקור מיועדים לתבניות גדולות, אך אני הפכתי אותם למיני קישים אישיים.
המיני קיש הפך להצלחה גדולה בקרב הילדודס שלי וגם בקרב המבוגרים (האיש ואני)אז הנה אני כאן חולקת אתכם את המתכון המוצלח שגיליתי.
נכון שסידור של מיני קישים בתבנית שקעים לוקח כמה דקות יותר מקיש אחד גדול בתבנית אבלללל ילדים משום מה אוהבים דברים שבאים בקטן ושהם רק שלהם , אני מיישמת את השיטה הזו כמעט על הכל - שניצלונים במקום שניצלים גדולים, מאפינס במקום עוגה, לביבות במקום פשטידות, מיני פיצות במקום פיצה גדולה וכו'.
באופן מפתיע ההכנה של 24 יחידות כאלה לקחה לי פחות זמן משציפיתי. אני השתמשתי ב2 מליות שונות, ברוקולי (הפיבוריט שלי ושל הבייבית) ובטטה (הפיבוריטית של הילדים והאיש).
במשך שנים רבות הייתי אופה קישים עם אותו מתכון רגיל שניתן למצוא בכל ספר בישול, אבל הפעם מצאתי מתכון חדש שהיה נראה מעניין של השף אורן בקר, השתמשתי במתכון שלו וקיבלתי בצק פריך פריך וטעים טעים - ממליצה בחום רב.
הנה לינק למתכון המקורי:
http://www.xnet.co.il/food/articles/0,14567,L-3099123,00.html

כמה הערות והתאמות שערכתי למתכון המקורי בחלק של המלית:
ממליצה להכין כמות כפולה של הבצק, מהמלית נישאר די הרבה אבל הבצק מתאים בדיוק ל24 יחידות. את הבצק שנשאר אפשר להקפיא עד חודש (אני מאד אוהבת שיש לי בצק של קיש במקפיא, זה מצויין לארוחת ערב מהירה או לאורחים שנוחתים בהפתעה. (את הקישים המוכנים ניתן לחלוטין להקפיא בקופסא אטומה היטב. שעה של הפשרה, וחימום קל בתנור ויש לך ארוחת ערב בשלוף.)
לגבי הבטטה - כיון שהקישים מתאימים גם לקטנטנים - את הדבש שבמלית הבטטה החלפתי בכף סילאן ויצא מעולההה. הילדים נישנשו את הבטטה ככה סתם.
את השמנת החמוצה שבמלית החלפתי ביוגורט רגיל (דנובה במקרה שלי), אני מאד אהבתי את הטעם והקלילות שהיוגורט נותן.
במקום פרמזן שאף פעם אין לי בבית בשיגרה, החלפתי בגבינה בולגרית מפוררת שעבדה מעולה  גם עם מלית הברוקולי וגם עם מלית הבטטה. הוספתי קצת יותר מ2 הכפות המומלצות במתכון. לא מתה על הכבדות והטעם האגרסיבי שיש לפרמזן במאפים ובעיני הטעם הזה גם פחות מסתדר לילדים.
ממליצה בחום לקמח מעט את תבנית השקעים במקום לשמן אותם - הקישים נשלפו בקלות רבה ובשלמותם מהתבנית.
חשוב - להמתין עד שהקישים מתקררים לחלוטין ורק אז לשלוף אותם. אני פשוט הפכתי את תבנית השקעים מעל תבנית רגילה גדולה והקישים נשלפו בקלילות.
אפשר להכין את הבצק לילה קודם,להשאיר במקרר וביום למחרת להכין בכמה דקות הכנה יופי של קישים.
מלית הבטטה מצריכה יותר התעסקות (אפיה של הבטטות 20 דקות בתנור), הברוקולי לעומת זאת רק צריך להפשיר והוא מוכן לפעולה.
זו מנת רושם שאפשר להכין בכמה דקות, טעימה למבוגרים וקטנטנים, מעולה לארוחת ערב, או לבראנץ' וארוח, בדיוק כמו שאני אוהבת - מנה רב שימושית!
הקטנטונת שלי טרפה את קיש הברוקולי ברגע שהוא התקרר מספיק - ואני הייתי אמא מרוצה :)

אז יאללה לעבודה! תראו איזה חתיכים הקישים האלה יוצאים...

עוגיות חמאה עם צ'וקלט צ'יפס שנמסות בפה

אחרי פרידה כפויה מהמחשב שלי (ותודה לפורצים שלקחו לי את מה שאני מחשיבה ליד השלישית שלי) חזרתי!
בינתיים הילדודס שלי הספיקו לצאת לחופש ועכשיו אני בבית כל יום כלללללל היום עם 3 פעוטות מתוקים מצחיקים ומתישים :)
כדי שהיאוש יעשה יותר נוח כמו ששרה חווה אלברשטיין, החלטתי להמתיק לכולנו את היום עם העוגיות שאני הכי אוהבת בעולם, הן קטנות, ממכרות, נמסות בפה ומבחינתי הן השילוב האולטימטיבי בעוגיה - עוגיות חמאה עם צ'וקלט צ'יפס.

את עוגיות הצ'וקלט צ'יפס הסטנדרטיות אני לא מחבבת וכך גם ילדי, תקראו לי משוגעת אבל משהו בטקסטורה הקראנצ'ית שלהן עושה לי צמרמורת.  כיוון שהבצק של העוגיות האלה כל כך קל להכנה, עם מינימום מצרכים, הוא מהווה גם תעסוקה מצויינת לימי הקיץ החמים שבהם אנחנו כולנו "תקועים" בבית מפאת החום. הילדים אוהבים לשחק עם הבצק הזה, לעשות ממנו כדורים, לשלוף ממנו את הצ'וקלט צ'יפס ולהגניב אותם מהר לפה (לפני שאמא תשים לב...) ואני מוכרחה להודות, גם אני אוהבת לטעום (רק טיפונת אני נשבעת!)מהבצק הזה ככה כמו שהוא - מאד מזכיר לי את הימים שבהם יכולתי לשבת לבד עם כפית, קרטון בן אנד ג'ריס בטעם  cookie dough וסרט בנות רומנטי.
אני מתריעה מראש - זה איננו מתכון דיאטטי אבל הוא כל כך טעים ופשוט ובימים טרופים אלו פינוק מתוק שומר על רגיעה יחסית בבית :)
אז יאללה לאפייה!

 עוגיות חמאה וצ'וקלט צ'יפס
מרכיבים:
225 גר' חמאה חתוכה לקוביות
1/2 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח לבן
1 שקית (100 גר') אבקת סוכר
כוס צ'וקלט צ'יפס

אופן ההכנה:
ממיסים את החמאה במיקרוגל בתוך קערית.
מוסיפים לקערית את תמצית הווניל, מערבבים ומניחים בצד עד שהתערובת מתקררת.
לקערה ניפרדת מנפים את הקמח,מוסיפים את הסוכר והצ'וקלט צ'יפס.
מוסיפים את תערובת החמאה והווניל הפושרת לקערה, ומערבבים את הכל בידיים עד שמתקבל גוש בצק נעים לעבודה וקצת מתפורר. (בערך 2 דקות לישה קלה ומהירה ביד).
מכינים כדורים קטנים ומשטחים אותם מעט בעדינות (החלק החביב על הילדים).
מכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות, אופים כעשר דקות או עד שקצוות העוגיות מתחילות להזהיב.
העוגיות יהיו רכות כשתוציאו אותם מהתנור ויתקשו מעט כשיתקררו.

הערות:
אפשר בהחלט להשתמש בשוקולד מריר שחותכים לקוביות בעזרת סכין, וזה מה שהייתי עושה אם לא היו לי 3 קטנטנים שמתרוצצים לי ברחבי המטבח :), הצו'קלט צ'יפס המוכנים פשוט הופכים את התהליך למהיר וקל יותר (וכאמור הילדים ממש מאוהבים בהם).

קציצות טונה וקינואה

אני יודעת שהעליתי כאן לא מזמן מתכון לקציצות טונה, אבל המתכון הזה הוא תגלית של היומיים האחרונים, הוא כל כך מוצלח וטעים שאני מכינה אותו כבר יומיים ברצף עקב דרישה (הכמויות במתכון מייצרות רק כ10 קציצות).
אני כל הזמן מחפשת אחרי מתכוני טונה - כי יש לי ילדון שמאד אוהב טונה, אני תמיד nחפשת מתכוני קינואה שילדים מוכנים לאכול (וגם האיש שלי שבכללי חושב שקינואה זה משהו במרקם חצץ אכיל), השילוב בין השניים הפתיע אותי מאד, ואחרי שטעמתי הייתי מופתעת כפול עשר מכמה שהן טעימות!
 את המתכון הזה גיליתי אצל בלוגרית אמריקאית מקסימה שלבלוג שלה  (http://www.thebittersideofsweet.com/recipes/) הגעתי במסגרת חיפושי הבלתי נלאה אחרי מתכון מוצלח ולא רווי בשומנים לקאפקייק(אבל זה כבר פוסט אחר).  למרות שההתמחות שלה היא קאפקייקס ומתוקים, המתכון הזה קפץ לי לעיניים ודיגדג לי באצבעות כך שמיד הייתי מוכרחה לנסות.
הקציצות נחלו הצלחה אצל הילדים והמבוגרים, ממליצה בחום לאכול אותן מיד כשהן יוצאות מהמחבת כי אז הן טעימות בצורה ממכרת.
כמה הערות שלי למתכון:

• במקור היא משתמשת בקינואה רגילה - אני השתמשתי באדומה שבעיני טעימה יותר ובלי קשר יוצרת קציצות נורא יפות :) נו מה לעשות אני קצת שיטחית...
• במקור היא מתבלת בפטרוזיליה יבשה - אף פעם אין לי דבר כזה במקרר, אבל יש לי פטרוזיליה טריה בגינה, והטריה השתלבה מעולה עם הקציצות.
• הקציצות מטוגנות בשמן זית, בבקשה אל תחליפו בשמן רגיל, זה חלק מהטעם הניפלא של הקציצות.
• בישול הקינואה- אני מבשלת במים רותחים - בלי מלח - המלח מונע מהקינואה להתרכך, ואני אוהבת אותה רכה ופחות במרקם של חצץ :).

קציצות טונה וקינואה (כמות ל10 קציצות)

מרכיבים

1 קופסת טונה מסוננת מנוזלים

1.5 כוסות קינואה מבושלת (בערך חצי כוס לא מבושלת)

1 ביצה

1/2 כוס פרורי לחם

מיץ מחצי לימון

2 בצלים ירוקים קצוצים

חופן פטרוזיליה טריה קצוצה

מלח (אני שמתי כחצי כפית שטוחה, אבלזה עניין של טעם)

פלפל שחור

שמן זית לטיגון

אופן ההכנה

מחממים מחבת עם שמן זית בכמות שמכסה את תחתית המחבת, על להבה בינונית

מערבבים בקערה את כל חומרי הקציצות

יוצרים קציצות עגולות וקצת שמנמנות

מטגנים כ5 דקות מכל צד, או עד שמשחימות.

 טורפים ונהנים!

לביבות דלורית אווריריות לקטנים ולגדולים

אחרי כל הבישולים והאוכל של סוף השבוע, אני אוהבת להתחיל את השבוע החדש במשהו קליל ומהיר לארוחת ערב.

 אם אתם כמוני אז עד לפני כמה שנים הדבר היחיד שידעתם על דלורית זה שפעם בילדותנו הרחוקה ציפי שביט פירסמה אותה.  הייתי צריכה לבלות את חג ההודיה האמריקאי בניו יורק בשביל לגלות שהדלורית (שבואו נודה באנגלית יש לה שם הרבה יותר מגרה - Butternut Squash) יכולה להפוך לקינוחים מתוקים ועדינים כמו פאי מדהים וגם לביבות רכות אוריריות וכתמתמות. יש עוד המון דברים לעשות עם דלורית אבל זה כבר בפוסטים אחרים (של אמצע שבוע אולי?)

מעבר לכך שהיא טעימה להפליא, יש 2 דברים נוספים שאני מאד אוהבת בדלורית:
1. היא הרבה יותר זולה מאחותה הגדולה  הדלעת  ואפשר להשתמש בה באופנים דומים מאד (במרק לקוסקוס למשל).
2. הכי חשוב - היא עשירה מאד מאד בערכים תזונתיים - ויטמין A בשפע, ויטמין C, חומצה פולית, סידן, דלה בקלוריות ושומנים ,טעימה  כבר אמרתי??

כיון שאני תמיד מחפשת דרכים "ערמומיות" לגרום לילדים שלי לאכול עוד ירקות חוץ ממלפפון ועגבניה, הלביבות האלה מבחינתי הן פיתרון מעולה.
המתכון הזה אמנם מצריך טיגון, אבל מדובר בטיגון מהיר ובסופו לביבה טעימה טעימה שהילדים אוכלים ככה כמו שהיא, ואני אוהבת להשתמש בה כמשהו מתוק ליד הקפה  (זה שמחזיק אותי ערה עד שכל הקטנטנים מפוזרים במיטות וחולמים חלומות מתוקים). אפשר גם להגיש אותה כתוספת חביבה בזמן ארוח ,עם מיטבל ציזיקי או מיטבל שמנת חמוצה ועירית.
ההכנה עצמה של הלביבות היא מאד פשוטה, הדבר היחיד שמוסיף קצת טירחה הוא הבישול מראש של הדלורית.
אם אני מתכננת  מראש להכין אותה - אני הרבה פעמים מבשלת אותה יום קודם ושומרת במקרר עד השימוש.
קדימה לעבודה:

לביבות דלורית

מרכיבים:
דלורית אחת בינונית מבושלת ומעוכה לפירה.
2 כוסות קמח לבן
קורט מלח
3 כפות סירופ מייפל (אמיתי!)
חצי כפית אבקת אפיה
1 כוס חלב
1 ביצה
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
בקערה ערבבו - קמח, אבקת אפיה וקורט מלח
בקערה אחרת ערבבו - חלב, ביצה, סירופ מייפל
שיפכו בעדינות את התערובת הנוזלית לקערת החומרים היבשים
הוסיפו לתערובת את מחית הדלורית
חממו מחבת עם שמן, ורק כאשר הוא חם - בעזרת כף העבירו מעט מהתערובת למחבת (בערך 4 לביבות בכל פעם)
הלביבות מוכנות כאשר הן מקבלות צבע שחום מ2 הצדדים.
 בתאבון!

"לחם" בננות ונוטלה

כיון שאני במגמת צימצום קלוריות בתפריט שלי (המילה דיאטה עושה לי פריחה ושולחת אותי ישר למקרר)  אני משתדלת מאד להימנע ממתוקים מכל סוג. הדרך כי טובה מבחינתי לא לאכול מתוקים היא להכין אותם:), באופן מסתורי זה סותם לי את התאבון לחלוטין! כך שהשבוע אני בקדחת פינוקים לילדים וגם למבוגר הנוסף בבית.
אחד מהשובבים שלי חולה היום, אז החלטתי לפנק אותו במה שהוא מכנה "העוגה של דורה" כי יש פרק בדורה בו מכינים עוגת בננות ושוקולד.
חברי האמריקאים אוהבים לקרוא לעוגות הבננות "לחם בננות" וכיון שהם הכירו לי את הקונספט הזה, אני ממשיכה במסורת ומכנה את זה לחם - אבל שיהיה ברור - זו לגמרי עוגה בחושה, גבוהה אמנם ובמרקם קצת יותר מלא אבל עדיין מדובר בעוגה  סופר טעימה וממכרת, ולראיה - מהעוגה שבתמונה שהוכנה היום בצהריים, נותרו בערך 2 פרוסות.

כמה הערות מקדימות למתכון:

• אם אין נוטלה בבית אפשר בהחלט להשתמש גם בשוקולד השחר - יוצא טעים לא פחות (ואגב אני משתמשת בממרח אגוזי הלוז של שוקולד השחר, זול ב50% מנוטלה, תוצרת כחול לבן :) ובהחלט דומה למקור).
• לגירסת פרווה לעוגה- אפשר להשתמש בממרח שוקולד פרווה.
• בדרך כלל אני משתמשת בקמח לבן רגיל, היום הקמח היחיד שהיה לי בבית היה קמח חלה, ויצא טעיםםםםם, אני מאד אוהבת את הקלילות והאוריריות שהקמח הזה מקנה למאפים, ממליצה לנסות.
• ברגע שמוסיפים את החומרים הרטובים ליבשים, מומלץ לערבב רק עד התגבשות עיסה אחידה ולא להרבות בערבוב כדי לשמור על טקסטורה קלילה ואורירית יותר.
• אני משתמשת בתבנית מאורכת המיועדת ללחם  (אנגליש קייק רחבה וגבוהה) שאת תחתיתה אני מרפדת בנייר אפיה, במידה ואין ברשותכם תבנית כזו ואתם משתמשים באינגליש קייק החד פעמיות הצרות, חלקו את התערובת ל2 תבניות וקצרו את זמן האפיה.
• חשוב לעקוב במהלך האפיה אחרי העוגה, לוודא שהחלק העליון לא נשרף בזמן שהתחתון עוד לא אפוי. המרקם המתקבל הוא לח אך מגובש.

לחם בננות ונוטלה

מרכיבים:

2 כוסות קמח לבן (או קמח חלה)

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

1/2 כוס סוכר לבן

1/2 כוס סוכר חום

2 ביצים טרופות

1/3 כוס שמן קנולה

1 כפית תמצית וניל

4 בננות בשלות מעוכות למחית

1/4 כוס נוטלה

אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים קמח, אבקת אפיה, קינמון.

מוסיפים את הסוכר החום והלבן ומערבבים.

בקערה ניפרדת מערבבים את השמן, הביצים ותמצית הוניל.

מוסיפים את מחית הבננה לתערובת החומרים היבשים.

מוסיפים את תערובת החומרים הרטובים לקערה ומערבבים עד קבלת עיסה אחידה (לא להרבות בערבוב!)

את התערובת מעבירים לתבנית מאורכת ומשומנת.

בעזרת כפית מטפטפים את הנוטלה לתוך התערובת שבתבנית ובעזרת סכין בוחשים אותה פנימה בעדינות.

בתנור שחומם מראש ל180 מעלות, אופים את העוגה כ45 דקות או עד שהקיסם יוצא יבש. 

במידה וחלקה עליון של העוגה משחים מאד וחלקה התחתון עוד לא אפוי, כסו את העוגה בנייר אלומיניום והמשיכו באפיה.

הניחו לעוגה להצטנן כעשר דקות - ויאללה להסתער!

בתאבון.

מה עושים עם ילד שלא אוכל בשר?

זאת השאלה שהטרידה אותי מאז שבן הדקה לשלוש שלי החליט שהוא מחרים בשר באופן גורף טוטאלי ועקבי. זה קרה כבר לפני שנה, ומאז ניסיונות הסוואה של בשר בכל מיני דרכים ואופנים נכשלו שוב ושוב. אפילו את הגרגירים המיקרוסקופים של הבשר הטחון שבתערובת האורז בקישואים ממולאים הוא איבחן וסרב לאכול.
על סף יאוש פניתי לרופאת הילדים שלנו שהיא בניגוד אלי - טיפוס מאד רגוע כשזה מגיע לילדים :), היא עדכנה אותי שאין שום סיבה להילחץ ואפשר ורצוי למצוא תחליפים מהטבע שיספקו לילד את הברזל והחלבון שלכאורה היה מקבל מהבשר.
מאז התחילה אצלי נבירה (קצת אובססיבית אני מודה) באתרי מתכונים צמחוניים וטבעוניים, ובכלל באתרים הקשורים לתזונה בריאה, כדי ללמוד את הנושא קצת יותר לעומק, ולגלות מתכונים שהצמחוני הקטן שנוצר לי בבית וגם שאר המשפחה יוכלו להנות מהם.
גילוי נאות - לדעתי את סרבנות הבשר ירש הילד ממני ואמא שלי שמחה בכל הזדמנות להזכיר לי שגם אני הייתי ממררת את חייה כשזה הגיע לאוכל - קארמה בייבי...
כל צמחוני, ועוד יותר מכך טבעוני מתחיל יודע שהמקום להתחיל בו הוא קטניות. המזווה שלי נראה כמו מדף הקטניות בסופר, אני אוהבת קטניות בצורתן המקורית ועוד יותר אוהבת לגלות מתכונים שעושים בהן שימוש לא שיגרתי.
 אחד ההההמתכונים הההפופלארים אצלי בבית הוא המתכון של נופר יערי מהבלוג הטבעוני (המצוין) "לא על החסה לבדה", המתכון לקציצות (שבתמונה) כרובית ועדשים כתומות. במתכון העדשים הכתומות מושרות למשך לילה ואז ניטחנות במעבד מזון.התוצאה המתקבלת היא מעין "משחת" עדשים שהשימוש בה מעבר לטעם, מחליף את הביצה שבדרך כלל משמשת כדבק בקציצות. הקציצות המתקבלות הן שמנמנות וטעימות בעלות מירקם שמזכיר בעיניי את קציצות העוף שאהובות על ילדים בדרך כלל.
אני משלבת את הקציצות האלה בארוחה לצד תבשיל אורז ועדשים (מתכון בהמשך) או לצד תבשיל חומוס וירקות (שבתמונה), בליווי טחינה ביתית, ארוחה מזינה מלאה וטעימהההה.
הנה קישור למתכון הניפלא הזה:
קציצות כרובית ועדשים כתומות (נופר יערי)

כמה הערות שלי:
עקב ניסיון לצמצם צריכת קמח חיטה בתזונה האישית שלי, וכיוון שגם אני כל כך אוהבת את הקציצות האלה, המרתי את 2 כפות הקמח שמצויינות במתכון - ב2 כפות שיבולת שועל שטחנתי במעבד מזון. את פרורי הלחם ניתן להמיר בפרורי לחם כוסמין.
כיוון שאצלי בבית לא מאד אוהבים אוכל מלוח - צימצמתי משמעותית את כמות המלח המומלצת במתכון מכף לחצי כפית, יצא סופר טעים.
זרעי כוסברה- אין לי בבית, משתמשת בכוסברה טריה (או בטריק קטן שאמא שלי לימדה אותי , כוסברה שקצצתי והקפאתי).

תבשיל אורז ועדשים כתומות:
המרכיבים:
כוס אורז פרסי
חצי כוס עדשים כתומות
בצל בינוני קצוץ
כפית מלח
3 וקצת כוסות מים רותחים

אופן הכנה:
מטגנים את הבצל עד שקיפות במעט שמן
מוסיפים את האורז מטגנים כדקה עם הבצל
מוסיפים את העדשים והמלח
מוסיפים את המים הרותחים (אם משתמשים בעדשים מלאות כמו שקונים בחנויות תבלינים וטבע, ולא בעדשים החצויות שקונים בסופר מומלץ להוסיף עוד קצת מים)
מבשלים בסיר מכוסה עד שהמים ניספגים.
אני אוהבת להגיש עם סלט ירקות עם הרבה לימון - טעיםםםם.

תבשיל חומוס וירקות:
מרכיבים:
כוס גרגירי חומוס שהושרו למשך לילה
2 עגבניות
צרור עלי מנגולד כולל הגבעולים (אני בתבשיל הזה משתמשת בעיקר בגבעולים)
בצל גדול
פילפל אדום קצוץ
כפית רסק עגבניות
מלח, פילפל, פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה - לפי טעמכם.

אופן הכנה:
אני בעיקרון אוהבת לבשל את החומוס קודם בניפרד - להביא לרתיחה ולשפוך את המים.
את החומוס המבושל משאירים בצד בינתיים.
 מחממים מעט שמן, מטגנים את הבצל  עד שקיפות, מוסיפים את המנגולד והפילפל ומבשלים עד ריכוך על אש נמוכה.
מוסיפים את החומוס וכפית רסק עגבניות. אם לא נשארו מספיק נוזלים בסיר (שהופרשו מהמנגולד) מוסיפים מעט מים ותבלינים לפי הטעם.
מבשלים עוד כעשרים  דקות  על אש נמוכה בסיר מכוסה.

בתאבון!